כך נתמודד בביטחון עם מצוקות


איך מתגברים על התחושה המשתקת כאשר מתמודדים עם מצבים מאיימים בלתי נמנעים? פשוט מאוד. מביטים עליהם כאתגרים, ולא כאיומים.

אבל, תשאלו, איך אפשר להשיג את השינוי הזה בפרספקטיבה, שבמקום לרסק ולהרתיע – מעצים ומניע?

נדרשים שני תנאים: 1) לראות את התועלת שנשיג על ידי ההתגברות על המצוקה; 2) להתכונן כראוי כדי להיות מסוגלים להתגבר על האתגרים בהצלחה.

בפרשת השבוע, ויצא, אנו קוראים כיצד יעקב עזב את בית הוריו בבאר שבע, לכיוון בית סבו, בְּתוּאֵל, בחָרָן. נסיעה זו נבעה משתי סיבות: 1) רצונו של אחיו עשיו להרוג אותו על כך שקיבל במקומו את ברכות אביהם יצחק; 2) הצורך למצוא אישה, שכן הוריו לא אהבו את אורח החיים ואת עולם הערכים של הבנות המקומיות.

בואו נכניס את עצמנו לרגע לנעליו של יעקב:

החיים בבאר שבע היו שלווים מאוד עבור יעקב. הוא התגורר בבית הוריו, רווק, ללא דאגות גדולות, ויכל להקדיש את כל זמנו ללימודים ולהתפתחות אישית. לא רק שהוא נאלץ - בן לילה - לברוח מאותו מעמד מיוחס, אלא שהוא נאלץ לצאת לדרך שצפתה מלאת אתגרים ומצוקות צפויים. חכמינו מציינים כי שם העיר שאליה פנה, חָרָן, קשורה למילה 'חרון', שפירושה 'כעס', שכן התנהגות יושביה עוררה את חמת אלוקים. ואם לא די בכך, כדי להוסיף למנת החרדה שלו, דודו לָבָן, שגר עם בתואל, נודע לשמצה בחוסר היושר והבוגדנות שלו. האם אנו יכולים לדמיין ניגוד גדול יותר מזה של השלווה במקום מוצאו לעומת סביבת המצוקה במקום היעד שלו?

איך מצב הרוח שלנו היה נראה בסיטואציה כזו?

ללא ספק, חרדה ודיכאון.

התורה מתארת כיצד עצר יעקב להתפלל ואיך הצליח להתגונן מפני חיות הבר כאשר נשכב לישון בשדה.

אך לא ארך זמן רב עד שהמצב השתנה. בחלומו ראה יעקב סולם נטוע באדמה שראשו הגיע עד השמים. הוא ראה מלאכים עולים ויורדים בו. אלוקים דיבר אליו, הבטיח לו הגנה, שב על הבטחתו להעניק לילדיו את האדמה עליה הוא שוכב, ובירכו באשר לכמות ואיכות צאצאיו.

כשהתעורר, הבטיח שאם אלוקים ילווה אותו, יספק לו אוכל ולבוש, והוא ישוב לבית אביו בשלמות רוחנית ומוסרית – יקים מזבח לכבוד אלוקים ויתן לו מַעֲשֵׂר מהונו.

מיד לאחר מכן מספרת לנו התורה: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם".

הפרשן המקראי הבכיר, רש"י, מציין כי התיאור "וישא את רגליו", מבטא קלות רגליים, שנבעה מהבטחת ההגנה האלוקית שקיבל זה עתה.

יעקב לא סבר שעתיד קל מצפה לו כעת; הוא פשוט בטח בכך שזה הולך להצליח. בעזרת הביטחון שקיבל והוודאות בהצלחת הדרך, הוא יוכל להתגבר בהצלחה על כל אתגר שיחכה לו.

עצם המודעות לכך ששום דבר אינו קורה במקרה, וההשגחה העליונה היא שמציבה אותנו במצבים מאתגרים יחד עם הכוחות הדרושים להתגבר עליהם, מעניקה את האומץ והכוח לא להירתע.

*. *. *

אבל לא די בהבטחת אלוקים. הביטחון בה' לא מתיר לנו לשבת בחיבוק ידיים ולהסתמך עליו, אלא מאפשר ותובע לקום ולגשת למשימה בזריזות, בשמחה, וכדי להצליח יש להתכונן כפי שצריך למשימות העומדות על הפרק.

איך מתכוננים להתמודדות עם מצוקה?

שלושת היסודות שיש להצטייד בהם מרומזים בשלושת התנאים שהעמיד יעקב בצאתו לדרך המאתגרת: 1) אוכל; 2) בגדים; 3) שיבה לבית אביו בתנאים רוחניים ומוסריים לא פחות טובים מאלה שיצא אתם.

לשם התמודדות בטוחה ושמֵחה עם האתגרים שהמתינו לו בבית לָבָן, השתמש יעקב אבינו – בנוסף לאסטרטגיות המעשיות – בשלושה אמצעים: 1) "לחם לאכול" – לימוד התורה המחזק מבפנים ומזין מבחינה אינטלקטואלית ורוחנית, כמו מזון פיזי שעל ידי חילוף החומרים הופך לחלק מהאדם ומחיה אותו; 2) "בגד ללבוש" – קיום המצוות, המגן מבחוץ, כמו לבוש המשמש ליצירת שכבת הגנה המחסה על האדם ומחממת אותו; 3) "בית אבי" – לזכור לאורך כל הדרך את המטרה הסופית של האתגר – האינטראקציה עם החיים הארציים והגשמיים – להפוך את העולם ל'מקום מגורים' לאלוקים ("בית אבי"), מקום שיכיר ויבטא את מנהיגותו של הבורא, שהבורא ירגיש בו בבית, על ידי כך שכל מחשבה, דיבור ומעשה יהיו מכוונים להנחיל חסד ואמת בכל מגע ומשא עם העולם שמסביב.

שימוש בשלושת היסודות הללו מבטיח התמודדות מוצלחת עם כל אתגר ומעניק את התעצומות הנדרשות לצאת למשימה הכבדה בתחושת ביטחון ותקווה.