top of page

אתה מעדיף הכול או הרבה?



אליעזר גרשון שם-טוב


פרשת וישלח


אחד הגורמים השכיחים לחרדה וגם לדיכאון הוא תסכול על אי השגת מטרות.


חז"ל אומרים "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות", הם מתארים זאת כטבע אנושי. אז מתי אכן אדם ירגיש שהוא מרוצה ויש לו את כל מה שהוא רק רוצה?


מפורסמת אמרת המשנה "איזהו עשיר השמח בחלקו". אבל מה באמת הקשר בין עשירות שהיא —לכאורה— תיאור טכני על כמות הכסף שיש לאדם, לבין שמחה, שהיא תיאור מצב נפשי? האם עני לא יכול להיות מאושר בחלקו ועשיר לא יוכל להיות מדוכא ממצבו?


כדרכנו ננסה למצוא תובנות בקריאת הפרשה השבועית בתורה, פרשת וישלח, ממנה ננסה לדלות תובנות על המצב האנושי מסיפור מפגשם של יעקב ואחיו עשיו לאחר 34 שנות פרידה.


כזכור, יעקב ברח מבית הוריו ואחיו לאחר שאחיו התאום עשיו רצה לנקום בו. הוא התגורר עשרים שנה בבית דודו לבן, הקים את משפחתו, והגיע הזמן לשוב לבית הוריו. לשמע הבשורה מחליט עשיו לצאת אליו עם צבא של ארבע מאות איש. יעקב מנסה לפייס ולרכך את עמדת אחיו ושולח לו מתנות שונות.


בעת הפגישה סוף סוף, עשיו אומר ליעקב שהוא לא באמת זקוק לכל המנות שהוא שלח לו, כי "יש לי רב". יעקב בכל זאת מפציר בו לשמור את העושר, בגלל ש"יש לי כל".


אנו לא יודעים מי היה עשיר יותר, ובאמת, זו לא הייתה תחרות למי יש יותר נכסים. ב"רב" ו"כל" במקרה זה מתבטאים גישות חיים שונות.


ההבדלים הפילוסופיים ביניהם התבססו על הנחות יסוד שונות הן לגבי האופן שבו הם הסתכלו על מקור העושר שלהם, והן על איך הבינו כל א' מהם את ייעודו.


עשיו הבין שהעושר שלו הוא הגיע אליו הודות לחוש העסקים והערמומיות שלו. והכסף שלו היה שם עבורו, מיועד ליהנות ממנו כמה שיוכל. זה לא חייב להיות דבר רע, זה פשוט שלו, וזה מיועד למטרותיו האישיות כפי החלטותיו. הוא לא חייב כלום לאף אחד. ולכן הרגיש רק ש"יש לי רב". כי, כן, יש לי הרבה, אבל אם הייתי יותר מוצלח או משקיע יותר, הייתי מרוויח עוד יותר והייתי יכול ליהנות מהחיים אפילו יותר מעכשיו.


יעקב, לעומת זאת, הבין שכל מה שהגיע אליו, נמצא אצלו בברכה אלוקית ולשם תכלית מעבר להנאותיו. (מותר לחיות טוב, אבל), בראש ובראשונה הכסף פה כדי לאפשר לו למלא את משימת חייו— לשפר את העולם בו הוא חי. כתוצאה מכך, הוא מעולם לא חשב שחסר לו משהו. לו היה צורך שיהיה לו משהו, הוא חשב, ה' היה מספק לי אותו. במילים אחרות, "יש לי כל".


יש לציין שעמדתו של יעקב לא הייתה מתוך מטרות של התנזרות או פסיביות. אנו רואים שהוא כן עשה עסקים, והוא כן השתדל לפרנס את עצמו ואת משפחתו בצורה רחבה. אבל מה שיעקב הבין, זה שאחרי כל המאמץ האישי, התוצאות תלויות באלוקים ואין סיבה לחשוב שאפשר היה לייצר יותר ממה שהוא נותן. (זה לא אומר שמאמץ בעתיד לא יביא ליותר רווחים. אבל, לעת עתה זה כל מה שיכולת לגרוף, כי זה כל מה שאתה צריך).


אז המסר שלנו מכן הוא: חרישה וזריעה תלוי בנו; גשם וצמיחה תלוי באלוקים. אם לא חרשת וזרעת, אפילו הגשם שאלוקים שולח לך לא יגרום ליבול שלך לצמוח. ואם עשית כל שביכולתך, קבל את התוצאות כ"כל" שאתה צריך עכשיו כדי למלא את המשימה שלך ולא רק תהיה מרוצה, אתה תהיה מאושר.


——————

  1. קהלת רבה א, יג.

  2. אבות ד, א.

  3. לג:ט

  4. לג:יא

Comments


bottom of page